אמניות בגלריה - נאוה הראל-שושני, דנה מנור כהן ותמר ברניצקי
מוזמנים למפגש בלתי פורמלי, פתוח וספונטני עם נאוה הראל-שושני, דנה מנור כהן ותמר ברניצקי
יום שבת, 8 בנובמבר 2025 // 11:00-14:00
נאוה הראל-שושני
בעבודה "עם הספר 2" מתיכה נאוה הראל-שושני שני סימבולים מוכרים זה אל תוך זה: האחד הוא דימוי של ספרים ניצבים על מדף, המייצג את הזיקה העמוקה של היהדות לספר, ללימוד, למילה הכתובה ולהגות; והשני הוא דימוי חומת ההפרדה, המייצג באופן הבוטה ביותר את הקונפליקט הישראלי־פלסטיני ואת ביטויו הפיזי במרחב הגיאוגרפי. יציקת הבטון על הספרים, כרכי אנציקלופדיה, הופכת אותם ממרחבי ידע לאנדרטה של מרחב מסוכסך. ברקע העבודה מביעה הראל-שושני את עמדתה: "הפכנו מעם נרדף לעם רודף".
הראל-שושני פועלת במרחב האמנות הארטיביסטי, ועבודתה האמנותית מוקדשת לניסוח תגובה למציאות האקטואלית הישראלית, להבעת מחאה פוליטית ולהעלאת מודעות חברתית להיבטים שונים של הכיבוש ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
דנה מנור כהן
הסטודיו של דנה מנור כהן עמוס ספרים ישנים, המונחים בערמות כמדפים. היא מציירת על כריכות ספרים שנבחרו בקפידה, מתוך כבוד למורשת שהן נושאות בחובן. "הספרים הללו היו פעם חשובים למישהו, ובכל פרט בהם הושקעו מחשבה ועמל. למצוא ספר ישן זה כמו למצוא אוצר. יש בו סוד. ספרים ישנים הם גשר בין עבר והווה, הם נושאים זיכרון, במיוחד אלו הישנים, הקרועים, שלעיתים התכסו בעובש ולפעמים יש עליהם הקדשות". מנור כהן מתארת את ההתרגשות שבהפיכתם למצע ציור. על הכריכות היא מציירת בטבע, במקומות שהיא אוהבת, חיה או מבקרת. פעולת הציור של "המקום" הנבחר היא קריטית ומלווה בטקסיות: יציאה למסע, מציאת המקום, חליצת נעליים, ארגון כלי העבודה וצלילה להתבוננות במשך כמה שעות. גם סגירת יום העבודה והחזרה לרכב הן חלק מהטקס. כותרות הספרים וצבעוניות הכריכות מכתיבות את אווירת הציור ואת משמעות החיבור בין העבר וההווה, בין הספר והמרחב הנופי, בין הרגע המשתנה ללא הרף ובין פשטות הכאן והעכשיו של עונות השנה, של השעות ביום, של הטמפרטורה ושל האור. "יש משהו מרפא בטבע. יש משהו מרפא בספר, גם אם הוא קרוע. יש בו קדושה. אני מחברת את הקדושה שקיימת בשניהם. העבודה על ספר נותנת לו רלוונטיות מחודשת. כשאני בטבע אין מחשבות אחרות. רק הציור. רק שאלות כמו מהם הצבעים שאני רואה, מהו השיח או העץ שאני מציירת".
תמר ברניצקי
תהליך העבודה של תמר ברניצקי עם גבי זלצמן מושתת על דיאלוג ושיתוף מלא בכל אחד משלבי היצירה. בעבודותיהם הם משלבים יחד אובייקט (ספר), חומר (טקסטיל), טקסט ודימוי גרפי, וחוזרים אל מחוות ידניות של מלאכות מסורתית: הדפסי רשת ותפירה חופשית במכונה. עבודותיהם רוויות רבדים ואזכורים, זיכרונות אישיים ונוסטלגיה. פס־הקול של ילדותם נתפר על ספריית הילדות מתקופת בית־הספר, רגע לפני שתיעלם. "אבי היה מורה דרך ואוסף ספריו הוא אוצר ילדות. אטלס כרטא הוא חלק ענק מילדותי. כשאבי שיתף בכוונתו לזרוק את הספרייה ואת האטלס, הרגשתי כמי שחייב להציל אותם ולשמר משהו מאותה התקופה. הטיפול בספרים הישנים משאיר אותם במרחב חי, קסום ורומנטי", מתאר זלצמן. וברניצקי מוסיפה: "פעולת תפירת האותיות הופכת את הזיכרון החולף למוחשי וברור. החוט השחור הופך מאמצעי חיבור לכלי איור, ואת הגעגוע לכדי חומר עכשווי". העבודות בתערוכה הן אך חלק קטן מיצירתם המשותפת. הספר משמש בה מצע קבוע, ונתפס בעבודותיהם כאובייקט ילדות נוסטלגי הזוכה לחיים חדשים להנכחתן של חוויות ילדות, אופטימיות והתפעמות מן הרגע.
הכניסה חופשית
הגלריה פתוחה בימי שלישי 10:00-16:00 / ימי שישי-שבת 10:00-14:00
רחוב גשר העץ 46 - פארק תעשיות עמק חפר
טלפון: 054-4278951