שרגא ווייל: בין ספרית פועלים לשיר השירים - האמן כמאייר וגרפיקאי

 

שרגא ווייל:
בין ספרית פועלים לשיר השירים

האמן כמאייר וגרפיקאי

אוצרת: ענת גטניו

12.05.23 - 08.07.23

 

 
 

שרגא ווייל: בין ספרית פועלים לשיר השירים
האמן כמאייר וגרפיקאי

אוצרת: ענת גטניו

שרגא ווייל, חבר קיבוץ העוגן שבעמק חפר, היה אמן פורה ומגוון אשר מהלך חייו ויצירתו משקפים את ההיסטוריה של מדינת ישראל ואת הקשר בין האידאולוגיה הקיבוצית לאמנות הישראלית.

יצירתו רבת השנים נגעה בתחומים רבים של עשייה אמנותית: רישום, ציור, הדפס, איור, עיצוב גראפי, עבודות קיר ועבודות אחרות בהקשרים אדריכליים.

התערוכה מבקשת לשים זרקור על עבודתו הענפה כמאייר וכמעצב גראפי בשנים הראשונות של פעילותו האמנותית לאחר עלייתו ארצה - שנים שהיו גם העשורים הראשונים של מדינת ישראל.  

עם תום מלחמת העצמאות, כשתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר גיבשה את מוסדותיה, גוייסו אמנים חברי קיבוץ לעבודות גראפיות בכתבי עת, עיתונים וספרים אשר מילאו תפקיד חשוב בגיבוש האידאולוגיה החברתית-תרבותית של התנועה.

נוכחותו האמנותית של שרגא ווייל בפרסומי התנועה בלטה במיוחד בין השנים 1949-1955 עת היה הגרפיקאי של תנועת הקיבוץ הארצי והמעצב המרכזי של הוצאת הספרים "ספרית פועלים".

הוא נקרא להוצאה בעקבות ניסיונו המוקדם באיור, עיצוב ספרים והבאה לדפוס באירופה, עת עבד כגרפיקאי בתקופת מלחה"ע ה-2  ולאחריה לצרכי התנועות הציוניות. עם הזמן החל לעבוד בהוצאה באופן מלא ונגע כמעט בכל תוצרי הדפוס שהוציאה לאור.

הוא אייר ועיצב את בטאון "השבוע" של התנועה אשר נכח בכל בית בקיבוצי השומר הצעיר ואת עיתוני "על המשמר" ו"משמר לילדים". איורים ועיצובים שלו מילאו את כתבי העת של התקופה שעסקו בספרות ואמנות כמו "אורלוגין" ו"משא" ואת אלה שהתמקדו בהגות ובאידאולוגיה כמו "הדים" ו"על החומה". לצד חומרים אלה עיצב ווייל כרזות לתנועת הקיבוץ הארצי ולמפלגת מפ"ם. 

"ספרית פועלים" נוסדה כהוצאת ספרים של תנועת הקיבוץ הארצי בקיבוץ מרחביה שם היה בית הדפוס. היא הוקמה מתוך תפיסה אידאולוגית שראתה בפעולת ההוצאה לאור מעשה חינוכי ופוליטי רב השפעה. הספר קיבל מעמד חשוב בהקשר זה ומקום נרחב ניתן לפרוזה ולשירה. עורכי "ספרית פועלים" היו מן הבולטים בתנועת הקיבוץ הארצי, אליהם הצטרפו דמויות מפתח כמו המשוררים אברהם שלונסקי, לאה גולדברג ונתן יונתן. ההוצאה פירסמה סופרים מן הדור הצעיר של הספרות העברית לצד סופרים ותיקים וחוקרי ספרות ותנ"ך בעלי שם. שרגא ווייל יצר כריכות לעשרות ספרים של "ספרית פועלים" כצייר, מעצב וטיפוגרף. הוא הרגיש עצמו כמי שלוקח חלק בעשייה ראשונית זו של עיצוב התרבות: "אז, כ"אמן" לא הרגשתי את עצמי, אך המחוייבות הייתה קיימת מהרגע הראשון, 'עלי לשרת את החברה בתחום שלי'....."

אחד ממפעלי היצירה הבולטים של ווייל בתקופה זו היה איור ועיצוב הגדת הפסח של הקיבוץ הארצי (1950), אשר הופקה בפורמט צנוע אך הגיעה לכל קיבוץ וקיבוץ של התנועה.

במשך שנים רבות אייר ווייל ב"ספרית פועלים" ובהוצאות אחרות ספרי ילדים ("אצלנו", "עלילות שמשון הגיבור", "הבקבוק הכחול" ואחרים), ספרי שירה וסיפורי המקרא ("אהבת שמשון", "שיר השירים", "קהלת", "יוסף ואחיו" ואחרים)  - ספרים שניתן היה למצוא בבתים רבים באותן שנים. התנ"ך וההיסטוריה המקראית היוו מקור מרכזי לאיורים בשורת ספרים שהופקו ב"ספרית פועלים" על אף היותה הוצאת ספרים חילונית בעלת תפיסת עולם סוציאליסטית. יש לזכור כי בשנותיה הראשונות של המדינה ניתן מקום חשוב לתכנים אלה בבניית האתוס הציוני-ישראלי, דבר שקיבל חיזוק גם בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו באותם ימים.

מקורות אלה (הטקסט התנכ"י ושרידי האמנות היהודית הקדומה הצטרפו אל עוגני התרבות האירופאית בה גדל ווייל ובה קיבל את הכשרתו האמנותית, ואלה התמזגו בארץ לחיבור חדש

בין "כנעניות" לחלוציות סוציאליסטית, בשפה אמנותית ריאליסטית מובנת לכל.

בדומה לאמנים אחרים של התקופה בקיבוץ ובעיר, אשר נטו לכיוון האמנותי של "הריאליזם החברתי", ראה אף הוא במציאות החברתית והאידאולוגית סביבו חומר גלם לאמנות, והוא נחשב ל"הצייר של התנועה" (הקיבוץ הארצי השומר הצעיר).

תצוגה רחבת-היקף של פריטים מאוסף המשפחה ומארכיון השומר הצעיר יד יערי, אשר לא הוצגו מעולם, מאפשרת הצצה אל עשייתו הגראפית של ווייל בשנות ה-50 וה-60. התערוכה שמה דגש על אחורי הקלעים של מעשה האמנות ותהליכי ההכנה וההדפסה, וחושפת עשרות סקיצות לאיורים ולעבודות עיצוב אשר נותרו במגרות הסטודיו ובתיקי הארכיון.

על גבי הקירות מוצגים, לצד חומרים אלה, ציורים משנים מקבילות המתארים את המציאות הקולקטיבית בה חי האמן באותן שנים, ומנגד - ציורים המתכנסים אל עולמו הפרטי: דיוקנאות עצמיים של האמן במרחב הסטודיו ופורטרטים של משפחתו הגרעינית.

 

פתיחת מגרות הסטודיו והאוספים איפשרה מבט מחודש על יצירתו של שרגא וייל ועל כך תודות:

למשפחת האמן: אפרת וייל עמית ורני עמית

ליובל דניאלי ומיכל שרייבר, ארכיון השומר הצעיר יד יערי מקבוצת חבצלת